במה מעצימה אני רוצה להבין מה קורה לילד שלי

קורס דיגיטלי · 9 שיעורים · ד״ר בר שימרון

הוא לא צריך עוד חברים. הוא צריך לדעת מה לעשות כשהם לא מסכימים איתו.

  • כשהם לא משחקים לפי מה שהוא רוצה, הוא מתפוצץ.
  • כשהיא רוצה להיות חלק מהקבוצה, היא מוחקת את עצמה.
  • כשהוא רוצה להצטרף, הוא עומד בצד ומחכה שמישהו יקרא לו.

ואף אחד לא קורא.

ואת? את שומעת על זה רק אחר כך, בבית, בגרסה הכי קצרה שיש:

"בסדר."

"כמה חברים יש לו?"
זו בדיוק השאלה הלא נכונה.

רוב ההורים, וגם הרבה אנשי מקצוע, בודקים חברתיות לפי מספר החברים.

וזו טעות.

מיומנות חברתית היא לא כמה ילדים מזמינים אותו.
היא מה יש לו בידיים כשמשהו לא הולך כמו שהוא רצה.

  • איך הוא אומר מה הוא צריך.
  • איך הוא עומד על שלו בלי לדרוס.
  • איך הוא מתמודד עם "לא".
  • ואיך הוא נשאר הוא עצמו בתוך קבוצה.

אלה אותם כלים שילוו אותו מול מורה, מול מפקד בצבא, מול בוס, מול בן או בת זוג.

יש ילדים עם עשרה חברים שקורסים מכל ויכוח.

ויש ילד עם חבר אחד שיודע בדיוק מי הוא.

אולי את לא קוראת לזה "קושי חברתי".
אבל את מכירה את זה:

  • הוא חייב לקבוע את חוקי המשחק.
  • היא נעלמת ליד ילדות דומיננטיות.
  • הוא מתפרק כשהוא מפסיד.
  • היא תמיד זו שמתנצלת.
  • הוא מוותר עוד לפני שניסה.
  • היא חוזרת עם שעה של "היא אמרה ואז אני אמרתי".
  • הוא נגרר אחרי ילד אחד, גם כשזה לא נעים לו.
  • הוא רב שוב ושוב עם החבר שהכי אוהב.
  • והוא אומר "לא אכפת לי",
    כשאת יודעת בדיוק כמה אכפת לו.

אז מה מכל זה באמת קורה אצלנו?

כשהילד שלך נפגע בחוץ, משהו בך רוצה לפתור את זה. עכשיו.

  • להתקשר לאמא של הילד ההוא.
  • לדבר עם הגננת.
  • להזמין חבר הביתה.
  • להגיד לו בדיוק מה לענות מחר.

רק שלא יכאב לו.

אבל מחר תגיע סיטואציה אחרת.

ואת לא תהיי שם.

לעזור לילד זה לא לפתור לילד.

ועכשיו החלק הלא נעים.

יכול להיות שאת מכירה את המשפטים האלה.
מהפה שלך.

"אתה לא רואה שאתה מרחיק את כולם?"

"תספור עד עשר."

"מה אתה חושב שהוא הרגיש כשעשית לו את זה?"

"דיברתי עם אמא של דני. זה לא היה בדיוק ככה."

"לא נורא, תסתדר."

"די להתבייש, את מהממת!"

"תבטיח לי שתנסה. בשבילי."

"נו, תשחררי. לא צריך לקחת הכול כל כך קשה."

כל אחד מהמשפטים האלה נאמר מאהבה.
כל אחד מהם נשמע הגיוני.

אבל ככה הילד שלך שומע חלק מהם:

"אתה מרחיק את כולם""אני כנראה ילד שתלטן. ככה אני."
"מה הוא הרגיש?""לאמא חשוב מה קורה לו. לא מה קורה לי."
"זה לא היה בדיוק ככה""אמא לא מאמינה לי."

ואז הוא עושה את הדבר הכי הגיוני שילד יכול לעשות:

הוא מפסיק לספר לך.

"נעביר אותו בית ספר. שם יהיה לו טוב."

אחרי עשרות אלפי משפחות, אני אגיד לך משהו לא נעים:

עוד לא פגשתי ילד שעבר מסגרת בגלל דחייה או חרם,
ושהקשיים לא חיכו לו גם במסגרת החדשה.

לא כי זה מגיע לו.
חרם ופגיעה פסולים. נקודה. ועל זה יש שיעור שלם.

אלא כי במסגרת החדשה הילדים אחרים, המורה אחרת, הבניין אחר.

אבל הדרך שבה הוא מגיב לעלבון, לוויכוח, ל"לא",
עוברת איתו בתיק.

את הילדים האחרים את לא יכולה לשנות.

את מה שיש לו בתיק, כן.

כל התנהגות חברתית נותנת לילד משהו.
גם הדחייה.

ילד שתמיד חייב לשלוט,
אולי מפחד שאם ישחרר, פשוט ייעלם.

ילד שתמיד "דחוי",
אולי מקבל דרך הדחייה את תשומת הלב שחסרה לו.

ילד שמוותר מראש הוא לא עצלן.
הוא צועק בקול רם: "אני לא סומך על עצמי."

כל עוד את נלחמת בהתנהגות, היא תחזור.
כשאת מבינה מה היא נותנת לו, את יכולה סוף סוף לעבוד על מה שבאמת חסר.

"אולי הוא פשוט ביישן."

יכול להיות.
ואני לא מחפשת להפוך ילד שקט לילד שרוקד על השולחן.

אני רוצה לבדוק דבר אחד:
האם הוא שקט כי טוב לו ככה,
או כי הוא רוצה להיכנס ולא מאמין שהוא יכול?

יש הבדל עצום בין ילד שהשקט הוא הבית שלו,
לבין ילד שהשקט הוא המחבוא שלו.

"ילדים צריכים ללמוד להסתדר לבד."

נכון. חד משמעית.

אבל "להסתדר לבד" זה לא לשלוח ילד בלי כלים ולקוות שהחיים ילמדו אותו.
החיים מלמדים. רק לא תמיד את מה שהיינו רוצים.

"אבל הוא כבר בקבוצת מיומנויות חברתיות."

אני מכירה את הקבוצות האלה טוב מאוד.
העברתי אותן שנים.

והן שעה בשבוע.

ב־167 השעות האחרות הוא חוזר הביתה.
פוגש אחים, כיתה, מגרש, קבוצת וואטסאפ, קנאה, עלבון.

המטפלת היא הגננת שגוזמת את העץ.

את השורשים.

ומה שלא קורה בשורשים, לא יחזיק בענפים.

ואם הילד שלך רגיש במיוחד,
כנראה כבר אמרו לך שזה קשב וריכוז.

10 עד 15 אחוז מהילדים נולדים עם מערכת שקולטת הכול.
כל רעש, כל מבט, כל שינוי קטן בטון.

אלה הילדים שבגיל שש מדברים כמו בני 15.
שמרגישים מה קורה בחדר עוד לפני שמישהו אמר מילה.

ובדיוק בגלל זה, יום הולדת, חוג ומפגש עם חברים באותו יום מפרקים אותם.

אני חוקרת את הנושא הזה בדוקטורט שלי.
ובקורס תביני איך הרגישות שלו פוגשת אותו בחברה, ומה הוא צריך ממך.

9 שיעורים.
9 שאלות שאת שואלת את עצמך כבר הרבה זמן.

"למה קבוצת מיומנויות פעם בשבוע לא מספיקה?"

פתיחה: מה נפתח בקורס, ולמה העבודה האמיתית קורית בבית.

"למה ילד חכם, מוכשר ואהוב מתפרק מול 'לא' של חבר?"

מה זו באמת מיומנות חברתית, איך היא קשורה לביטחון העצמי שלו, ואיפה את נכנסת לתמונה.

"למה כל מה שאמרתי לו עד היום רק החמיר?"

שתלטנות, דחייה, הסתגרות, ויתור מראש, ריבי אחים, דרמות, התפרצויות, רגישות יתר.
מה מפעיל כל אחד מהם, ומה אסור לך להגיד כשזה קורה.

"אז איפה הילד שלי באמת צריך עזרה?"

שאלון אבחון מיומנויות חברתיות. ממלאים עליו, ומפסיקים לנחש.

"מה אומרים במקום 'תספור עד עשר'?"

השפה שמחליפה הרצאות, איומים ועצות. ולמה כל כלי בונה אצלו עוד שכבה של ביטחון.

"מה עושים כשהוא חוטף את הכדור ומודיע לכולם לא להיות חברים של רועי?"

יישום מלא על כל אחד מהאתגרים: מהרגע שלפני, דרך רגע האמת, ועד השיחה בערב.

"מתי לשלוח אותו בכל זאת, ומתי להשאיר אותו בבית ולהרים טלפון למנהלת?"

עבודה מול גן ובית ספר, והקו האדום שבו מפסיקים לחכות.

"איך הופכים 'בסדר' לסיפור שלם?"

איך בונים קשר שבו הוא רוצה להכניס אותך לעולם שלו, גם כשהוא גדל.

"מה עושים כשאחרי שבועיים הכול חוזר אחורה, ובגדול?"

למה הנסיגה הזו צפויה, מה היא בודקת, ואיך חוזרים למסלול בלי להרים ידיים.

הוא אומר שמציקים לו.

המורה אומרת שהכול בסדר.

ואת באמצע.

  • אני מגוננת מדי?
  • אני מפספסת משהו?
  • לתת לו להתמודד?
  • או שכבר צריך להפוך שולחן?

שמעתי מורות אומרות לאמהות:
"זה כבר סוף שנה. בשנה הבאה הוא בכיתה אחרת."

כלומר: עוד חודשיים וחצי שבהם הוא לבד.

יש רגעים שבהם ילד צריך שתיקחי צעד אחורה.

ויש רגעים שבהם הוא צריך לדעת:

אמא מאחוריי. נקודה.

וכשמגיע הרגע הזה, לוח הכפל יכול לחכות.
מה שהוא ירגיש שם נשאר איתו הרבה אחרי שישכח את הגיאוגרפיה.

בקורס תלמדי להבדיל בין שני הרגעים,
ואיך להיכנס בתקיפות, בלי לצעוק ובלי לרדת למקום שלא תרצי שהוא ילמד ממנו.

"איך היה?"

"בסדר."

"עם מי שיחקת?"

"לא יודע."

"קרה משהו?"

"לא."

ושבועיים אחר כך את מגלה משהו שלא היה לך מושג שקורה.

זה לא אומר שאין לכם קשר טוב.

זה אומר שבשלב מסוים הוא למד
שכשהוא מספר, מתחילים לחקור אותו, לתקן אותו, או להגיד לו שזה לא נורא.

אז הוא שומר את זה לעצמו.

ילדים לא משתפים כי שאלנו.
הם משתפים כשהם יודעים שמה שהם יביאו לא יתפוצץ להם בפרצוף.

"אני רק רוצה שיהיו לו חברים."

ברור.

אבל אני רוצה בשבילו משהו גדול יותר.

שגם אם מחר מישהו לא ירצה להיות חבר שלו,
הוא לא יתפרק.

שגם בקבוצה חדשה,
הוא ידע להביא את עצמו.

שגם כשחושבים אחרת ממנו,
הוא לא ימחק את עצמו כדי להשתייך.

את לא יכולה לבחור את כל האנשים שהוא יפגוש.

את כן יכולה להכין אותו לפגוש אותם.

נעים מאוד, אני ד״ר בר שימרון.

תואר ראשון במדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה · תואר שני בפסיכודרמה · התמחות בבית חולים פסיכיאטרי · דוקטורט בפסיכולוגיה

27,000+ משפחות

3,000+ בוגרות

60K עוקבים

את הדרך המקצועית שלי התחלתי בקבוצות מיומנויות חברתיות לילדים.
קבוצות קטנות, עד שמונה ילדים.
הורים רבים שלחו אליי את הילדים שלהם, ואני לא אסתיר: הרווחתי מזה לא מעט.

ואז הבנתי שזה לא שווה כלום בלי ההורים.

הילדים התקדמו בקבוצה,
חזרו הביתה,
והכול חזר להיות כמו קודם.

אז עצרתי.

כי העבודה האמיתית אף פעם לא הייתה בחדר הטיפול.
היא בשפה שהם שומעים בבית, כל יום.

מזה נולד הקורס הזה.
לא כדי להפוך אותך למטפלת,
אלא כדי שתביני מה הילד שלך צריך ממך בתוך העולם החברתי שלו.

מה קורה כשאמא מפסיקה לנהל לו את החברים,
ומתחילה להבין אותו?

הקורס הזה בשבילך אם:

  • הילד שלך מתקשה להשתלב, או משתלב ונפגע כל הזמן.
  • יש לו חברים, אבל גם הרבה ריבים.
  • היא מוותרת על עצמה כדי להיות חלק.
  • הוא שולט בכל משחק, ואת רואה איך הילדים מתרחקים.
  • את לא יודעת אם זה אופי או קושי.
  • את מוצאת את עצמך פותרת לו כל סיטואציה.
  • את לא יודעת מתי להתקשר למורה, ומתי לשתוק.

ולמי לא:

  • אם את מחפשת דרך לגרום לכל הילדים לאהוב את הילד שלך, אין כזו.
  • אם את מחפשת משפט קסם שיגמור ריב, גם אין.
  • ואם את רוצה שאגיד לך מה הוא צריך לעשות בכל סיטואציה,
    זה כמעט ההפך ממה שאני מלמדת.

המטרה היא לא לנהל לו את החיים החברתיים.
המטרה היא שהוא ידע לנהל אותם בעצמו.

קורס מצבים חברתיים

  • 9 שיעורים דיגיטליים
  • שאלון אבחון מיומנויות חברתיות
  • הבנה של כל אחד מהאתגרים החברתיים: מה מפעיל אותו ומה אסור להגיד
  • השפה המלאה, מיושמת על סיטואציות אמיתיות
  • עבודה נכונה מול גן ובית ספר
  • בניית קשר שבו הוא משתף אותך
  • מה עושים כשהכול חוזר אחורה
  • 🎁 מתנה בסיום: שיחת ייעוץ אישית שבודקת איפה אתם עומדים ומה עוד חסר
297 ₪
אני רוצה להבין איך לעזור לו

גישה מיידית · ללא הגבלת זמן

שאלות

כן. הקורס לא בודק כמה חברים יש לו, אלא מה קורה לו כשמשהו לא הולך כמו שרצה.

לא. המטרה היא להבין אם השקט שלו הוא בחירה או מחבוא.

אז הקורס בשבילו בדיוק כמו בשביל הילד שעומד בצד. שתלטנות היא קושי חברתי לכל דבר.

מגיל צעיר מאוד ועד גיל ההתבגרות. זו שפה, לא תוכנית לגיל מסוים.

כן. הקורס מסביר איך הקשיים האלה קשורים לקושי החברתי, והשפה מתאימה גם להם.

לא. יש מצבים שבהם צריך טיפול או אבחון. הקורס נותן לך הבנה וכלים, וגם עוזר לך לזהות מתי צריך יותר.

יש שיעור שלם על העבודה מול המסגרת. וגם כשהקושי מופיע בבית הספר, חלק גדול מהעבודה מתחיל בבית.

את לא יכולה להבטיח
שהוא אף פעם לא יידחה.

את לא בוחרת מי יהיה בכיתה שלו.
מי יזמין אותו.
מי יעליב אותו.
ומי יום אחד יפגע בו.

אבל את יכולה לתת לו משהו שהולך איתו לכל מקום:

את היכולת להיות בתוך חברה בלי לאבד את עצמו.

ואת היכולת שלך להיות שם בשבילו,
בלי לחיות את החיים החברתיים במקומו.

לא לגדל ילד שכולם אוהבים.
לגדל ילד שיודע מי הוא,
גם כשלא כולם אוהבים.