במה מעצימה אני רוצה לדעת מה לעשות

נחשפת השיטה שתלמד אותך לעצור את מעגל ההתפרצויות בבית,
בלי לצעוק חזק יותר,
בלי לאיים,
בלי לנהל משא ומתן עם ילד בן 4,
ובלי להעביר את כל היום בפחד מהרגע שבו שוב משהו קטן יתפוצץ.

ההתפרצות של הילד שלך לא מתחילה כשהוא צורח.

היא מתחילה הרבה קודם.

כשהוא כבר מוצף
ואת עדיין מנסה להסביר.

כשאמרת "לא"
והוא שואל שוב.

ושוב.

ושוב.

כשאת יודעת בדיוק לאן זה הולך
אבל עדיין מקווה שהפעם איכשהו זה יעבור אחרת.

  • ואז מגיעות הצרחות.
  • או הבכי.
  • או הבעיטות.
  • או הדלת שנטרקת.
  • או הילד שפשוט נשכב על הרצפה ומסרב לזוז.

ואת?

כבר לא מנסה "לחנך".

את רק רוצה שהאירוע הזה ייגמר.

ואם גם אצלכם בבית
כל דבר קטן יכול להפוך ברגע למלחמה,
אני רוצה ללמד אותך משהו אחר.

קורס התפרצויות זעם

תני לי 11 שיעורים,
ואני אלמד אותך בדיוק מה לעשות

לפני ההתפרצות,בתוכה,ואחרי שהיא נגמרת.

אני רוצה לדעת מה לעשות

כי "פשוט להישאר רגועה" זו לא שיטה.

בדרך כלל זה לא מתחיל מ"ילד שמתפרץ".

זה מתחיל בלופ.

  • את מבקשת.
  • הוא אומר לא.
  • את מבקשת שוב.
  • הוא מתווכח.
  • את מסבירה.
  • הוא מתחיל להתעצבן.
  • את מסבירה יותר.
  • הוא כבר לא באמת מקשיב.
  • את מאיימת.
  • הוא מתפוצץ.

ויש משפחות שבהן כל דבר הופך למלחמת התשה ידועה מראש!

ומחר מתחילים מחדש

ואז מגיע אחד משני דברים:

או שאת מתפוצצת איתו,

או שאת מוותרת רק כדי שהבית יחזור לשקט.

ואחר כך מגיע הדבר הכי מעצבן:

האשמה.

"למה שוב צעקתי?"

"למה נשאבתי לזה?"

"למה אני יודעת בדיוק מה הייתי אמורה לעשות,
אבל ברגע האמת אני לא מצליחה?"

הבעיה היא שאין לך רצף מספיק ברור
שאפשר לשלוף גם כשהבית כבר בוער.

וכולם נותנים לך כלים להתמודד עם ההתפרצות אבל...
היא בכלל התוצאה.

מאחורי הרבה התפרצויות יש ילד שעדיין לא יודע:

  • לשאת תסכול.
  • לעבור מפעילות אחת לאחרת.
  • לקבל "לא".
  • להחזיק רצון שלא התממש.
  • לזהות מה הוא מרגיש.
  • ולהישאר בתוך גבול שלא נעים לו.

אבל יש עוד צד לסיפור.

גם אנחנו, ההורים,
לא תמיד יודעות מה לעשות עם הרגש הזה כשהוא מגיע.

אז אנחנו מנסות

  • לעצור אותו.
  • להסביר אותו.
  • לשכנע אותו.
  • להעלים אותו.
  • או לסגור אותו כמה שיותר מהר.

והילד לא לומד להתמודד.

הוא לומד דבר אחר:

כמה רחוק צריך ללכת
כדי שהסיטואציה תשתנה.

לפעמים השינוי הראשון בכלל קורה אצל האמא.

יש משפט אחד שאני לא רוצה שתצטרכי יותר לחשוב:

"מה אני אמורה לעשות עכשיו?"

התפרצות זעם לא צריכה לקבל כל פעם תגובה אחרת.

  • יום אחד עונש.
  • יום אחר שיחה.
  • יום אחר התעלמות.
  • יום אחר פרס.
  • ויום אחר פשוט ויתור כי כבר אין לך כוח.

ילד לא יכול ללמוד גבול
כשבכל פעם הגבול נראה אחרת.

ובדיוק בשביל זה בניתי את הקורס.

לא כדי לתת לך עוד רעיונות.

אלא כדי לתת לך רצף.

לפני.
תוך כדי.
אחרי.

שלושה רגעים.
שלוש מטרות שונות לגמרי.

לפני ההתפרצות:

לא מחכים לפיצוץ.

  • מכינים.
  • מגדירים.
  • נותנים בחירה.
  • מבהירים מראש מה קורה.

בתוך ההתפרצות:

  • לא מלמדים.
  • לא מרצים.
  • לא מנסים "להכניס היגיון".
  • משקפים.
  • מציבים גבול.
  • מקצרים.
  • מובילים.

אחרי ההתפרצות:

שם מגיעה הלמידה.

  • שם עוזרים לילד להבין מה קרה.
  • מה הוא הרגיש.
  • מה הוא יכול לעשות בפעם הבאה.
  • ומה ייכנס להכנה מראש הבאה.

אם את משתמשת באותו כלי
לפני, בזמן ואחרי ההתפרצות,
אל תתפלאי שהוא לא עובד.

כשהילד כבר בהתפרצות,
זה הזמן הכי גרוע בעולם להתחיל לחנך אותו.

אבל דווקא שם
רוב ההורים מתחילים לדבר הכי הרבה.

"תקשיב לי."

"אני מסבירה לך."

"אתה מבין למה אי אפשר?"

"תירגע רגע."

"אבל אמרתי לך מראש."

"אם היית מקשיב..."

והילד?

כבר לא איתך.
המערכת שלו מוצפת.

והמילים שלך,
גם אם הן מאוד חכמות,
לא נכנסות.

כשהוא מוצף,
פחות מילים.
לא יותר.

"אבל אם אני לא אסביר לו,
איך הוא ילמד?"

הוא ילמד.
רק לא עכשיו.

יש זמן ללמידה.
ויש זמן לוויסות.

לנסות ללמד ילד כשהוא כבר מוצף
זה קצת כמו לנסות להעביר שיעור שחייה
למישהו שבדיוק נאבק להחזיק את הראש מעל המים.

קודם עוזרים לו לחזור.
אחר כך מלמדים.

וזה אחד הדברים שהופכים תגובה הורית
מכאוטית,
למדויקת.

זה הרגע שבו הרבה אמהות אומרות לי:

"לא הבנתי כמה אני בעצמי הייתי מאריכה את ההתפרצות."

11 שיעורים.
פרקטיים וקצרים.

הבנה

קודם כל:
אל תצפי בקורס כמו נטפליקס.

כבר מהשיעור הראשון אני מלמדת אותך איך לעבוד עם הקורס כדי שמה שאת שומעת לא יישאר בראש.

אחרי כל שיעור את מכינה לעצמך שליף קצר.

כי בשעה 7:20 בבוקר,
כשילד מסרב להתלבש ואת כבר מאחרת,
את לא צריכה לזכור הרצאה שלמה.

את צריכה לדעת מה המשפט הבא.

גם ילד שקט יכול להתפרץ.

התפרצות היא לא רק צרחות ובעיטות.

היא יכולה להיראות כמו:

  • בכי.
  • סרבנות.
  • התחכמות.
  • דרישה מיידית.
  • זעם מוחזק.
  • שתיקה.
  • טריקת דלת.
  • או ילד שפשוט סוגר אותך בחוץ.

נמפה את סוגי ההתפרצויות
ונבין מה באמת קורה אצל הילד שלך.

הדבר הכי חשוב בקורס כולו.

למה הילד מתנהג את מה שהוא עדיין לא יודע להגיד.

ואיך מתחילים לבנות בבית שפה שבה רגש לא חייב להפוך להתנהגות.

בשלב הזה תגדירי בכתב:

  • מהם הגבולות בבית.
  • איפה את לא עקבית.
  • ובאילו רגעים כמעט תמיד מתחיל הפיצוץ.

בזמן אמת

הכנה מראש:
שם הרבה התפרצויות בכלל מוכרעות.

יש סיטואציות שאת כבר מכירה.

  • הבוקר.
  • הסופר.
  • יציאה מהגן.
  • מסך.
  • מקלחת.
  • שינה.

ואיכשהו כל פעם אנחנו נכנסות אליהן כאילו לא ידענו מה עומד לקרות.

נלמד להכין ילד מראש.
מילה במילה.
כולל משפטים לרגעי הקושי.

כשהוא כבר בוער.

איך מזהים אם הילד עדיין פנוי לשיח
או שכבר לא.

ומה עושים בכל מצב.

נלמד פרקטיקה שתעזור לך להפחית כמעט לחלוטין את ההתפרצות.

הטעות שהופכת גבול למשא ומתן.

  • הוא מתנגד.
  • את מסבירה.
  • הוא עונה.
  • את מסבירה מחדש.
  • הוא מוצא פרצה.
  • את נכנסת לעוד משפט.

וברגע אחד הגבול הפך לדיון.

נלמד את הרצף הקצר להתמודדות מול הסיטואציות ביום יום בלי להיכנס למאבקים, דיונים והתפרקויות.

הפסד הוא לא עונש.

"אם לא תעשה, לא תקבל"
לא הופך בחירה לחינוכית.

הוא רק נותן לעונש שם יפה יותר.

נלמד איך לבנות בחירת רווח והפסד שקשורה לסיטואציה עצמה.
בלי עונשים ובלי פרסים.

אחרי, ולאורך זמן

חיזוקים שנשארים אצלו.
לא אצלך.

יש הבדל גדול בין:

"אני גאה בך"לבין:"אתה יכול להיות גאה בעצמך."

בקורס נלמד איך חיזוקים בונים אצל הילד אמונה פנימית
ולא תלות במחיאות הכפיים שלנו.

נלמד איך להפסיק להשתמש ב
"לך לחדר."

המטרה היא לא לגרש ילד מהסיטואציה
עד שהוא חוזר "נורמלי".

המטרה היא ללמד אותו לחזור לעצמו.

נבנה פסק זמן משותף,
ושפה שאפשר להשתמש בה דווקא ברגעים שבהם קשה.

עשר הדקות שאחרי ההתפרצות
חשובות יותר ממה שאת חושבת.

לא בשביל להטיף.
בשביל לסגור את הסיטואציה.

נלמד 5 שלבים ללמידה אחרי ההתפרצות, שתהפוך את הפעם הבאה לקלה יותר!

זה הרגע שבו הילד מתחיל לבנות יכולת.

"עשיתי הכל וזה עדיין לא עובד."

אז בודקים.

לא מניחים שהשיטה לא עובדת.

בודקים איפה הרצף נשבר.

השיעור האחרון הוא אבחון עצמי וצ'ק ליסט מסודר
שמחזיר אותך בדיוק לנקודה שדורשת תיקון.

זה לא אומר שהילד לא יכעס יותר.

זה אומר שהכעס כבר לא מנהל את הבית.

"אני כבר יודעת שצריך להציב גבולות."

נכון.

אבל לדעת שצריך גבול
זה קצת כמו לדעת שצריך לאכול בריא.

השאלה היא מה קורה בשטח.

  • מה בדיוק את אומרת?
  • מתי?
  • כמה פעמים?
  • מה את עושה כשהוא אומר "לא"?
  • מה את עושה כשהוא בוכה?
  • מה קורה כשהוא מתחיל לצרוח?

הקורס הזה לא מלמד:
"תהיי ברורה ועקבית."

הוא מלמד אותך
איך נראית ברורה ועקבית
בתוך סיטואציה אמיתית.

"ניסיתי כבר הכל.
שום דבר לא עובד עליו."

לפעמים "ניסיתי הכל" נראה ככה:

  • פעם ניסיתי להסביר.
  • פעם להתעלם.
  • פעם עונש.
  • פעם פרס.
  • פעם לדבר בגובה העיניים.
  • פעם להיות קשוחה.
  • פעם לוותר.

כל אחת מהתגובות האלה יכולה להיות הגיונית בפני עצמה.

אבל כשהילד מקבל בכל פעם מערכת אחרת,

אין לו מערכת ללמוד.

השינוי לא מגיע מכמות הכלים.

הוא מגיע מהיכולת שלך להשתמש באותם עקרונות
שוב ושוב ובאופן הנכון לבית שלך.

"אני יודעת שצריך להישאר רגועה.
אני פשוט לא מצליחה."

אז אני רוצה להוריד ממך משימה אחת:

את לא צריכה להיות זן.

את בן אדם.

  • את יכולה להתעצבן.
  • את יכולה להיות עייפה.
  • את יכולה להגיע לקצה.

הילד שלך לא צריך אמא שלא מרגישה כלום.

הוא צריך אמא שגם כשהיא מרגישה,

יודעת מה היא עושה.

וזה הבדל עצום.

"אני מפחדת שאם לא אכיל אותו,
הוא ירגיש שאני לא מבינה אותו."

להכיל רגש
לא אומר לאפשר כל התנהגות.

אפשר להגיד:

"אני רואה שאתה ממש כועס"

ובאותו משפט גם:

"ואני לא מרשה להרביץ."

אפשר להיות אמפתית
ועדיין להיות הגבול.

למעשה, זה בדיוק מה שמייצר ביטחון.

ילד יכול להתפרק בתוך רגש
כשהוא יודע שהמבוגר לידו לא מתפרק מהגבול.

"ואם אני אהיה קשוחה מדי?"

גבול ברור הוא לא קשיחות.

קשיחות אומרת:

"לא מעניין אותי שקשה לך."

הובלה אומרת:

"אני רואה שקשה לך.
ואני עדיין המבוגר שמוביל אותך ומלמד אותך מה לעשות עם כל הרגשות שאתה חווה."

זה כל ההבדל.

המשפט שאני הכי אוהבת לקבל מאמהות:

"אני כבר לא מפחדת מההתפרצות הבאה."

"אבל הוא רק בן שנתיים / שלוש.
זה לא פשוט גיל כזה?"

יש גילאים שבהם התפרצויות הן חלק טבעי מאוד מההתפתחות.

אבל "טבעי"
לא אומר שאין לנו מה ללמד.

בדיוק להפך.

אלה השנים שבהן הילד לומד:

  • מה עושים עם תסכול.
  • איך מתמודדים עם "לא".
  • איך מחכים.
  • איך מבטאים כעס.
  • ומה קורה כשאני רוצה משהו
    והעולם לא נותן לי אותו מיד.

המטרה היא לא למחוק את ההתפרצויות.

המטרה היא להשתמש בהן כדי לבנות יכולת.
זה בדיוק התפקיד שלנו כהורים.

"הילד שלי כבר גדול.
זה בכלל מתאים?"

כן.

התפרצות בגיל 14 לא תמיד נראית כמו ילד בן 3 על הרצפה.

היא יכולה להיראות כמו:

  • טריקת דלת.
  • קללה.
  • ניתוק.
  • "עזבי אותי."
  • הסתגרות.
  • ויכוח אינסופי.
  • או זעם שנכנס לחדר וסוגר אחריו את הדלת.

הדרך לבטא את הכלים שתלמדי משתנים בהתאם לגיל.

העיקרון נשאר:

ולכן הכלים כאן ילוו אותך לכל החיים.

"ומה אם בן הזוג שלי לא עושה בדיוק כמוני?"

את לא צריכה בית שבו שני מבוגרים מדברים באותו טון
או משתמשים באותו משפט.

אני יודעת שאמרו לנו שככה זה צריך להיות, מבחן המציאות אומר אחרת- זה בלתי אפשרי אתם אנשים שונים עם דעות וסיפור חיים שונה.

אבל ילד כן צריך להבין מהם הגבולות המרכזיים בבית.

השיטה תעזור לך קודם כל לייצר קו ברור משלך.

וככל שהשפה ברורה יותר,
קל הרבה יותר גם ליישר קו בין שני הורים.

לא צריך לחכות להסכמה מושלמת
כדי להתחיל לעשות שינוי.

ואם את אומרת לעצמך.. "אין לי זמן עכשיו לעוד קורס"

בדיוק בגלל זה בניתי אותו ליישום.

  • 11 שיעורים.
  • בלי עשרות שעות של תוכן.
  • בלי לשבת עם מחברת אקדמית.

בכל שיעור את לוקחת משהו
שאמור להיכנס לסיטואציה אמיתית בבית.

אפשר לצפות בקצב שלך.
אפשר לחזור לשיעור.
והגישה פתוחה מכל מכשיר.

נעים מאוד,
אני ד"ר בר שימרון.

מטפלת רגשית,
מדריכת הורים,
מייסדת שיטת "במה מעצימה"
ומנהלת מכללה להכשרת מדריכות הורים.

בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה, תואר שני בפסיכודרמה, התמחות בבית חולים פסיכיאטרי, ודוקטורט בתחום הפסיכולוגיה.

27,000+משפחות שעברו דרך התכנים, הכלים והתהליכים שלי
3,000+בוגרות השיטה
60,000+עוקבים ברשתות החברתיות
Instagramבר שימרון | במה מעצימה

46Kעוקבים

2,066פוסטים

TikTok@bar_bama_

15.1Kעוקבים

301.9Kלייקים

אני לא מלמדת כאן איך "לכבות התקף".

כי הילד שלך הוא לא שריפה.

אני מלמדת הורים

  • איך להבין התנהגות,
  • איך לבנות גבול,
  • איך לייצר בחירה,
  • איך להישאר בהובלה
  • ואיך להפוך רגעים של התפרקות
    לרגעים שבהם הילד בונה יכולת.

וזה בדיוק ההבדל בין:

לשרוד את ההתפרצות הבאה

לבין:

לשנות בהדרגה את מה שקורה בבית.

ועכשיו אני רוצה שתשמעי את זה מהאמהות שעשו את זה בבית.

תדמייני את הרגע הבא.

את אומרת:

"המסך נגמר."

והוא כועס.
מאוד.

אבל במקום להתחיל מיד:

"עוד חמש דקות!"

"אבל למה?"

"כולם יכולים!"

"את תמיד..."

את יודעת מה לעשות.

  • את לא מתחילה הרצאה.
  • את לא נלחמת.
  • את לא מתקפלת

את עובדת לפי שיטת במה מעצימה.

הוא עדיין יכול להתבאס.
הוא עדיין יכול לכעוס.

אבל הכעס שלו
מדובר במילים ולא במעשים שעד היום חפרנו את שניכם!

הקורס הזה נועד לך אם...

  • הבית שלך מסתובב לפעמים סביב מצב הרוח של הילד.
  • את יודעת מראש אילו רגעים הולכים להתפוצץ.
  • את מרגישה שאת מסבירה יותר מדי.
  • את מוצאת את עצמך מאיימת ואז לא מיישמת.
  • את רוצה להציב גבול בלי לצרוח.
  • את רוצה להבין מה לעשות כשהילד כבר לא פנוי לשיחה.
  • את לא רוצה לבחור בין "להכיל" לבין "להיות סמכותית".

את רוצה שיטה אחת שאפשר להלביש על:

  • בוקר.
  • מקלחת.
  • מסכים.
  • שיעורי בית.
  • סופר.
  • שינה.
  • יציאה מהבית.
  • חזרה הביתה.

וכל אותם רגעים שבהם "לא" קטן נהיה אירוע שלם.

ומי כנראה לא תאהב את הקורס?

אם את מחפשת דרך לגרום לילד לא לכעוס אף פעם,

אין לי איך לעזור לך..

אם את רוצה משפט שיגרום לכל התקף להיעלם בתוך 30 שניות,

אין לי כזה.

ואם את מחפשת דרך לגרום לילד לציית
רק כי אמרת,

זה גם לא מה שאני מלמדת.

אני רוצה משהו הרבה יותר משמעותי:

ילד שיודע בהדרגה להתמודד עם תסכול.
והורה שיודע להוביל גם כשהילד לא מרוצה מהגבול.

אפשר להמשיך לאלתר בכל התפרצות.
או שאפשר ללמוד דרך אחת מסודרת.

קורס התפרצויות זעם

11 שיעורים, פרקטיים ומדויקים:

בתוך הקורס:

  • 11 שיעורים מוקלטים
  • מיפוי סוגי התפרצויות
  • 9 השלבים להתמודדות עם התפרצות, לפני בתוך ואחרי.
  • צ'ק ליסט לבדיקת יישום
  • סקריפטים למצבים יומיומיים
  • גישה מכל מכשיר

מתאים להורים לילדים מגיל שנתיים ועד גיל 18,
כולל התייחסות להתפרצויות השקטות של מתבגרים.

במקום 570 ₪197 ₪תשלום אחד.
אני רוצה להפסיק לאלתר

גישה מיידית לאחר התשלום, ללא הגבלת זמן.

ואם צפית והרגשת שזה פשוט לא עזר לך?

אני אומרת את זה פשוט.

אם צפית בקורס
ולא הרגשת שהוא מועיל לך,

אני לא צריכה את הכסף שלך.

תקבלי אותו בחזרה.

אני רוצה להתחיל

מגיל שנתיים ועד גיל 18.

כמובן שהיישום משתנה בהתאם לגיל, ובקורס יש גם התייחסות לצורות שבהן התפרצויות נראות אצל ילדים גדולים ומתבגרים.

כן.

התפרצות יכולה להיות גם סרבנות, בכי, הסתגרות, ויכוח אינסופי, דרישה מיידית, טריקת דלת או זעם שקט.

הכלים בקורס לא נועדו "להקשיח" ילדים.

המטרה היא לעזור להורה להחזיק גם את הרגש וגם את הגבול.

כן.

הקורס ממוקד מאוד בהתפרצויות וביישום של רצף ברור בזמן אמת.

לכל החיים.

כן.

ניתן לחזור לשיעורים ולסקריפטים כשסיטואציה מסוימת עולה בבית.

לא.

במצבים שבהם יש קושי משמעותי, מתמשך או כזה שפוגע בתפקוד הילד או המשפחה, הקורס אינו תחליף לאבחון או טיפול אישי.

נפתחת גישה לאזור האישי ואפשר להתחיל לצפות.

  • הילד שלך עוד יכעס.
  • הוא עוד יתאכזב.
  • הוא עוד ישמע "לא"
    ולא יאהב את זה בכלל.

המטרה שלי היא לא לקחת ממנו את כל הרגעים האלה.

המטרה שלי היא ללמד אותך
מה לעשות בתוכם.

כדי שלא כל כעס יהפוך למלחמה.
לא כל גבול יהפוך למשא ומתן.
ולא כל ערב ייגמר בזה שאת חושבת:

"מחר אני אגיב אחרת."

מחר לא צריך יותר כוח רצון.
צריך דרך.

11 שיעורים.
197 ₪.
והפעם,
את לא נכנסת להתפרצות בלי לדעת מה לעשות.

לקבלת גישה לקורס · 197 ₪